יום ו', ח’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  מדרשת הרי גופנא 02-6568894  
שרידי ישוב מימי הבית הראשון והשני, ובו ממצא המעיד על עיסוקם העיקרי של תושביו לפני 2500 שנה

למה שימשו עשרים ושישה בורות פעמון חצובים בסלע ומחוברים ביניהם? בראש גבעה נישאת בלב הרי גופנא אשר בדרום-מערב השומרון, שוכן אתר עתיק המכונה – ח'רבת שייח עיסא או בעברית חורבת יהושע הזקן. שם זה ניתן לאתר הודות למסורת על שייח מקומי שנקבר (לכאורה) במקום. האתר נמצא בתחומי גוש ההתיישבות טלמונים, בסמוך לכביש העולה מחורש ירון לחרשה. מהאתר תצפית מרהיבה על מרחבי הרי גופנא שמסביב, חבל מודיעין, צפון השפלה ומישור החוף. באתר התקיים כפר קטן שהקימו בני שבט אפרים עוד מימי בית ראשון והיה קיים גם בימי בית שני. בהסתובבות באתר ניתן להתרשם מרחובות צרים שלצידם קירות בתים שנשתמרו להפליא כאילו לא עברו 1875 שנים מאז חרב הישוב. אולם גולת הכותרת של האתר היא מערכת תת-קרקעית הכוללת 26 בורות פעמון (בקבוקונים) חצובים הסמוכים זה לזה, ששימשו כיקבים לתסיסה ואחסון של קנקני יין בימי בית ראשון. כנראה שכאן התגוררו חלק מה"יוגבים" המוזכרים בספר מלכים, אותם שנשארו בארץ לאחר שכל יתר העם גלה לבבל. רש"י מסביר: "חופרי הארץ, לשון יקבים, שהם חפירות בקרקע" (מלכים ב כה, יב). בשל יקבים אלו שונה שם האתר ל"גבעת היקבים". אמנם כיום רוב השטח נטוע זיתים, אך זו תוצאה של מאות שנים שבהם התגוררו כאן מוסלמים.היקבים מעידים על הגידול המקורי והמרכזי של האשור- הגפן. במשנה אנו מוצאים אזכור של האזור, כאזור שממנו היו מביאים יין לנסכי בית המקדש: " " מהיכן היו מביאין את היין [לנסכים לבית המקדש]? הקרותים והטוליים אלפא ליין, שניה להן בית רימה ובית לבן שבהר... כל המקומות היו כשרין אלא שמשם היו מביאין."( מנחות,ח,ו). לקרותים והטוליים יש זיהויים אפשריים באזור דרום- מערב השומרון. יש המזהים את הקרותים בכפרים קרוות בני-חסן (אזור ברקן) וקרוות בני-זיד (באפיק נחל שילה, מצפון לעטרת), בכל אופן, שם היה המקור הטוב ביותר ליין לבית המקדש. המקומות השניים בתור עם היין המשובח הם בית רימה ובית לבן. לא רחוק מאיתנו נמצא הכפר בית רימה, ששמר על שמו בצורה מדויקת, והשם בית לבן- השתמר יפה בשם הכפר לובאן שליד בית אריה. כך שלאזור שלנו היה ייצוג מכובד בבית המקדש, במיוחד בהתחשב בכמויות היין שהשתמשו בהם (כמעט כל קרבן מוקרב עם ניסוך יין). המרתק במערכת תת-קרקעית זו הוא שגם לאחר חורבן האתר בימי בית ראשון חזרו להשתמש בבורות אלו בימי בית שני כמחסנים, בית שובך ליונים ועוד שימושים מגוונים. מסתבר שבזמן מרד בר-כוכבא שימשו יקבים אלו למסתור מפני הרומאים, ואכן כיום ניתן לראות כי פתחי הבורות נאטמו באבנים בצורה מסודרת למדי, והבורות עצמם מחוברים ביניהם בחיבורים ובמחילות. אם נזחל באמצעות פנס עד לבור הצפוני-מזרחי ביותר, נגלה תגלית חדשה שנחשפה לאחרונה ע"י תלמידי בית-ספר שביקרו בבורות במהלך הקיץ. בדופן הבור נחצבה מחילה צרה באורך מספר מטרים ובה שקעים להנחת נרות. מחילה זו מובילה לחדר סתום שכנראה שימש כמקלט האחרון של תושבי הישוב בזמן המרד. אתר זה מהוה עדות מרתקת לחיים היהודיים שנמשכו באזור גם לאחר חורבן הבית השני, עד לחורבן ההתיישבות היהודית כולה לאחר מרד בר-כוכבא.איך מגיעים לגבעת היקבים? מצומת שילת או מצומת גבעת כ"ח נוסעים ע"פ השילוט לניל"י. בכיכר של צומת ניל"י- פונים עם השילוט לכיוון טלמון, וממשיכים עד לכיכר נוספת שגם בה פונים לכיוון טלמון. נוסעים ע"פ השילוט עד שמגיעים לשער הישוב, ובכיכר שמיד לאחריו פונים ימינה ולמטה. נוסעים כ3 דקות וליד בסיס צבאי פונים ימינה בכביש המטפס אל הר חרשה. עוברים את הישוב חורש ירון ואחריו יש שילוט חום לחניון גבעת היקבים.