יום א', יד’ בתשרי תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  מדרשת הרי גופנא 02-6568894  
בימים אלו מציינים את ימי הקוממיות המחודשת של עם ישראל ואת הכיבוש של ירושלים וחלקי ארץ ישראל נוספים. בעשרות השנים שעברו מאז, חזר עם ישראל להוריש את ארצו ולהתנחל בה מחדש. תהליך זה של כיבוש והתנחלות אמנם חזר על עצמו כמה פעמים במהלך ההיסטוריה, כאב הטיפוס היה בעת כיבוש הארץ על-ידי יהושע. ספר יהושע מספר על המלחמות בהן הורישו בני ישראל את הכנעני יושב הארץ ואחריהן על חלוקת הארץ לנחלות על-פי השבטים.

היתנחלו שני שבטים יחדיו? – הערים המבדלות של אפרים בתוך מנשה בימים אלו מציינים את ימי הקוממיות המחודשת של עם ישראל ואת הכיבוש של ירושלים וחלקי ארץ ישראל נוספים. בעשרות השנים שעברו מאז, חזר עם ישראל להוריש את ארצו ולהתנחל בה מחדש. תהליך זה של כיבוש והתנחלות אמנם חזר על עצמו כמה פעמים במהלך ההיסטוריה, כאב הטיפוס היה בעת כיבוש הארץ על-ידי יהושע. ספר יהושע מספר על המלחמות בהן הורישו בני ישראל את הכנעני יושב הארץ ואחריהן על חלוקת הארץ לנחלות על-פי השבטים.האזור המכונה כיום "מערב בנימין" היה חלק קטן מנחלת בני יוסף, שהקיפה כמעט את כל לב הארץ שמצפון לירושלים. ביהושע ט"ז וי"ז מתוארת נחלה גדולה זו שהשתרעה מיריחו, בית-אל ומעלה בית-חורון בדרום ועד לעמקי יזרעאל ובית שאן בצפון, כשנחל קנה מסומן כגבול בין מנשה ואפרים. אולם גם בפרק ט"ז וגם בפרק י"ז, לצד התיאור הפשוט של הגבול בין שני שבטי בית יוסף, ישנה הוספה מעניינת שרבים התקשו בה:"והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן" (יהושע טז, ט).""למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים. וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תוצאותיו הימה. נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהיה הים גבולו" (יהושע יז, ז-י).לכאורה מסופר כאן על ערים מבדלות שבני אפרים משום מה החליטו להקים דווקא בתוך נחלת מנשה. מצד שני רשום שהערים היו ממוקמות מדרום לנחל קנה, שזהו אזור שנמצא בנחלת אפרים, ולא בנחלת מנשה. פרשנים וחוקרים רבים התחבטו איך להסביר את הפסוקים הלא ברורים האלו. היו שהציעו לשנות את סדר המילים בפסוקים והיו שטענו אף שבמהלך הדורות היו "חילופי שטחים" בין אפרים ומנשה.אך האמת היא שאין צורך בכל זה. שיטוט בשטח או עיון במפה, יחד עם קריאת הפסוקים בצורה מדוקדקת, מלמדים שנחל קנה לא שימש כגבול בין אפרים למנשה לכל אורכו. הקטע העליון של נחל קנה יוצא מקו פרשת המים הארצי באזור גבעות איתמר (שם הוא נקרא ואדי יאנון), עובר באזור הכפר חווארה, וממשיך מערבה בינות לרכסים הגבוהים של יצהר מצפון וג'מעין מדרום. הגבול, לעומת זאת, לא הולך במקביל לקו הגיאוגרפי הברור של הנחל, אלא מחווארה עולה עד לצומת תפוח ולתל תפוח ומשם יורד מערבה בין כפר תפוח לאריאל בואדי יאסוף שמדרום לכפר ג'מעין. נקודת המפגש בין נחל קנה לקו הגבול מתרחשת רק ליד היישוב עמנואל, ורק משם הגבול בין השבטים נצמד לערוץ נחל קנה לכל אורכו עד שהוא נשפך לים ליד תחנת רידינג בתל אביב. כלומר, בכל הקטע שבין חווארה לבין עמנואל עובר נחל קנה בתוך נחלת מנשה, כשהגבול עובר כמה קילומטרים מדרום. בסקרים ארכיאולוגיים בשטח זה התגלו לפחות שלושה עשר אתרים עם ממצא שתוארך לתקופת המקרא, ונראה שאלה הן אותן ערים מבדלות שבני אפרים הקימו בתוך נחלת מנשה מדרום לנחל.אך עדיין נשארת השאלה – מדוע בנו בני אפרים ערים בתוך נחלת מנשה ולא בתוך תחום נחלתם הגדולה שהשתרעה מנחל קנה ועד לבית חורון בדרום? תשובה לשאלה זו ניתן לקבל מקריאת המשך הפסוקים בפרק י"ז וגם מעיון במפת סוגי המסלע והקרקע באזור. בסוף פרק י"ז, אחרי התיאור המפורט של קו הגבול והערים המבדלות, באים בני יוסף בתלונה מתמיהה: "מדוע נתת לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב?..." (פס' יד). הכיצד שני שבטים שקיבלו שתי נחלות גדולות ומרכזיות מתלוננים על נחלה אחת וחבל אחד? אלא שמתשובתו של יהושע אנו למדים על טיבן של הנחלות: "אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים...כי הר יהיה לך, כי יער הוא ובראתו..." (פס' טז-יח). אמנם בני יוסף קיבלו 2 נחלות גדולות, אך בפועל בני אפרים לא יכלו לשבת בנחלתם כי כולה היתה יער אחד גדול. זו הסיבה שבני אפרים נאלצו להתיישב בצפיפות ב"ערים המבדלות" שהיו בתחומי נחלת מנשה, ולכן הם התלוננו ליהושע. ובאמת, אזור זה של הערים המבדלות מורכב מסלעים של חוואר וקרטון שאינם מאפשרים התפתחות של צומח מפותח, בשונה מאזור הר אפרים כולו המתאפיין בסלעי גיר ודולומיט עליהם מתפתח בקלות חורש ים תיכוני עבות - "יער" בלשון המקרא. רק בירוא של היער בצורה הדרגתית ומושכלת, איפשר הקמת יישובים חדשים גם באזור הר אפרים, עוד מימי יהושע ועד ימינו אנו.כיצד מגיעים לאזור הערים המבדלות? לרגל שנת השבעים למדינה, יצאה מדרשת הרי גופנא בסדרת טיולים ייחודית למיטיבי לכת, "הולכים 70 בשנת ה-70". בסדרה מתקיימים 7 טיולים בימי שישי הקרובים שבהם חוצים ברצף את נחלות מנשה ואפרים מאלון מורה ועד לנווה צוף. בשבועיים הקרובים הטיולים יעברו באתרי הערים המבדלות ובנחל קנה. לפרטים והרשמה: 02-6568894 midreshet.gofna@gmail.com או "מדרשת הרי גופנא" בפייסבוק.