יום ב', ל’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  מדרשת הרי גופנא 02-6568894  
בפרשת השבוע "ויחי" אנו קוראים על ברכתו של יעקב לבנו יוסף: "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם : בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶין לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (בראשית מט, כה-כו).

גבעות עולם בפרשת השבוע "ויחי" אנו קוראים על ברכתו של יעקב לבנו יוסף: "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם : בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶין לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (בראשית מט, כה-כו). יעקב מברך את יוסף בברכת פוריות ונצח. בברכה כמעט זהה לזו מברך את יוסף משה רבנו: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְהֹוָה אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת : וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים : וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם : וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (דברים לג, יג-טז). בשתי הברכות מופיע המונח "גִּבְעוֹת עוֹלָם", מונח שמבטא נוף הררי ובראשיתי, קשר עמוק לעבר ונצח. תכונות אלו מאפיינות מאד את נחלתו של יוסף – השומרון. ארץ הרים ובקעות, ערים עתיקות, אתרים קדושים, היסטוריה יהודית עשירה – מאז ימי האבות ועד ימינו! אחד המקומות בהם ניתן לחוש בצורה טובה את התכונות הללו, הוא רכס איתמר. רכס זה נמצא בלב השומרון, מדרום-מזרח לעיר שכם. בקצה המערבי של הרכס שוכן היישוב איתמר.ממזרח ליישוב שתי פסגות נישאות – {פסגה מערבית (851) ופסגה מזרחית (866)}. הפסגה המערבית (851) נקראת גם קבר גדעון משום שמסורת מקומית בת 12 שנים מזהה במקום את קברו של גדעון השופט (למרות שגדעון הוא בן שבט מנשה והרכס נמצא בחלקו של אפרים...) הפסגה המזרחית (866) נקראת גם 'מצפה שלושת הימים' משום שביום עם ראות טובה ניתן להבחין ממנה בים התיכון, ים המלח וים כנרת (כך לפחות זקני איתמר מספרים...). בשנת תשנ"ה הקים אברי רן חווה חקלאית אורגנית על רכס איתמר לה קרא בשם "גבעות עולם". מיהו אברי רן?אשתו שרונה ,מספרת ( מתוך כתבה שפורסמה בNRG) "אברי הוא בן קיבוץ נחשולים. בגיל 17 עזב את הקיבוץ וירד לסיני לעבוד שם. אני מן המושב נווה ירק. בצבא אברי היה מ"פ בשריון ואני הייתי פקידה פלוגתית. כך הכרנו. אחרי השחרור נישאנו וגרנו שבע שנים ברמות השבים. עוד לא היינו חקלאים, אבל היה ברור לנו שבאיזשהו שלב נתיישב על הקרקע. אני למדתי הדרכת טיולים בבית ברל, ולאברי היה בית מלאכה לעבודות עור בתל אביב. שם נולדו לנו שתי הבנות הראשונות". כעבור שבע שנים חשה שרונה כי הגיעה לנקודת אין מוצא מבחינה רוחנית. חבר הפנה אותה לסמינר של 'תורה ואמונה' שהתקיים בקיבוץ חפץ חיים. לאחר שבוע של סמינר אינטנסיבי, הדרך לקיום תורה ומצוות היתה קצרה, ומשפחת רן מצאה עצמה כמשפחה דתית בירושלים. פגישה מקרית עם הרב אויערבך הפכה את הזוג לתלמידיו, ודרכו הגיעו לשכונת שערי חסד....כעבור שנתיים החל הזוג רן לתכנן בצורה מעשית את חלומו הישן: להיות עובדי אדמה. החלום אכן התממש לאחר שקנו משק בבית מאיר, מושב בהרי ירושלים. הם השקיעו בו מזמנם הפנוי, כיוון שאברי הוסיף לעבוד וללמוד, הפעם כקבלן מטעם עיריית תל אביב, ואילו שרונה פנתה ל"תעשיית התינוקות", כהגדרתה.. "בבית מאיר היה כיף. היינו כמה משפחות של בעלי תשובה, ילדנו יחד וגידלנו יחד את הילדים. היו לנו חצרות גדולות, והווי מקסים. אף פעם לא נתקעתי בדירת שלושה חדרים קומה שלישית בלי מעלית. היו לי תנאים נוחים. לא תמיד זה היה קל, אבל זה זרם". משפחת רן גרה בבית מאיר שבע שנים. "שבע השנים הטובות", כהגדרת שרונה. "בנינו את המשק ושיפצנו את הבית. היינו 'איש תחת גפנו ותחת תאנתו'. אברי עבד, היתה פרנסה, למדנו והתחזקנו וכל העסק עבד בניחותא כזו. ואז, כשרבין היה בשלטון, והתחילו כל מיני גזרות, והסכמי אוסלו. התחילו עננים שחורים. הרגשנו שאנחנו צריכים להפסיק לשבת ולדבר על מה הולך לקרות, ולהתחיל לעשות מעשה. ואז הגענו לאיתמר.. הבחירה באיתמר היתה מקרית למדי. אברי חיפש יישוב קטן ומרוחק, שבו נוכחותם תהיה משמעותית. חברים הציעו להם לבדוק את יישובי גב ההר הסמוכים לשכם. באיתמר מצאה משפחת רן אוכלוסיה מבוגרת יחסית, שבה תהיה לילדיהם חברה, ותלמוד תורה שבו יוכל הבן להתחיל את כיתה א'. "כשהגענו לאיתמר כל היישוב היה מרוכז במין גטו, בתוך שכונה אחת. היו שכונות מרוחקות יותר, שבהן לא גר אז אף אחד. היתה אווירה כזו של גטו, של פחד. הערבים הציתו את המשאית של הקבלן, הערבים גנבו עדר עזים מאחת המשפחות. "באנו למזכירות ואמרנו להם שאנחנו רוצים לחבר שני קרוואנים ולבחור בעצמנו את המקום להניח אותם. התשתיות עלינו, ההובלה של הקרוואנים עלינו, רק תנו לנו חופש בבחירת המקום. במזכירות הסכימו, ואנחנו עברנו לגור בקצה היישוב, בקצה השכונות שהיו אז לא מאוכלסות. אף אחד לא בא לבקר אותנו. זה מסוכן, זה רחוק... אי אפשר לדמיין לתוך איזו מציאות נכנסנו. היום זה כל-כך השתנה שזה נשמע מצחיק. שם, במשק הישן כפי שהוא נקרא, בנינו את הלול האורגני הראשון, ומשם התחלנו לקפוץ מנקודה לנקודה".לאחר תקופה קצרה במשק הישן עברה משפחת רן ל'נקודה הראשונה'. היו אלה ימי הקפאת הבנייה ביש"ע...הועלו כמה קרוואנים לנקודה, המרוחקת כקילומטר וחצי מן הישוב. לפני העלאת הקרוואנים בנה אברי לול עץ גדול במקום, ומשק הביצים גדל בצורה משמעותית. משפחת רן עברה לנקודה הראשונה בהתחלה ללא מים, ללא חשמל וללא דרך. הפעם הצטרפו אליה משפחות מאיתמר. גם בעלייה הנוכחית מימן אברי את העלויות הכרוכות בה, כדי להיות עצמאי בהחלטותיו. "כשאת לא לוקחת עזרה מהמוסדות", מסבירה שרונה, "את לא תלויה בהם. יש לזה יתרון עצום, כי בעל המאה הוא בעל הדעה. בהתחלה הם גם לא הבינו את המהלך הזה, של פריצת הגדר והיציאה לגבעות. זה היה דבר חדש, והם לא פרגנו. בדיעבד הם תמיד היו שם, אבל לא לכתחילה".עם הזמן "נדדה" החווה מזרחה ובשנת תשנ"ח קבע אברי את מקום הקבע של החווה בגבעה הסמוכה למצפה שלושת הימים. מאז הקמתה הלכה והתפתחה החווה וכיום היא מהווה גן עדן של ממש – הן מבחינת יופי המקום והן מבחינת הכנסת האורחים והאירוח הלבבי. ב"גבעות עולם" מקפידים על ייצור מצרכי מזון אורגניים- החלב, הגבינות והמשקים המיוחדים מיוצרים מחלב עיזים אורגני מדיר שנמצא במקום. יותר ממחצית מאספקת הביצים האורגניות של תנובה מגיעה מהלולים של החווה. בנוסף בגבעה נשתל לאחרונה כרם, ובימים אלו מושלמת חציבתו של יקב תת-קרקעי, בדיוק כפי שנחצב באזור לפני כ-2500 שנה.איך מגיעים לרכס איתמר? נוסעים מצומת תפוח צפונה עד לכיכר של חטמ"ר שומרון (מחנה חורון). בכיכר פונים ימינה (מזרחה) ולאחר כ-5 דקות פונים שוב ימינה (מזרחה) ליישוב איתמר. נכנסים בשער היישוב, בכיכר ממשיכים ישר ושמאלה ועולים עם הכביש עד שמגיעים לשער הצהוב (השער האחורי של היישוב). נכנסים בשער (ימינה) ועולים עם הכביש אל עבר רכס איתמר. בקצה העלייה ישנה צומת T. משמאל נוכל לבקר בפסגה המערבית ולהתרשם מנוף מדהים ביופיו של לב השומרון והעיר שכם; מימין נגיע לאחר כ-5 דקות למצפה שלושת הימים ממנו נוף עוצר נשימה של מרחבי לב השומרון, בקעת הירדן ועבר הירדן המזרחי. כק"מ לפני מצפה שלושת הימים ישנה פנייה ימינה לחוות גבעות עולם. הביקור בחווה מומלץ מאד, במקום ישנם שירותים, פינת קפה, צל, מדשאות, בית כנסת, מסעדה (בהזמנה מראש), פיסול באבן ועוד הפתעות. המדור בחסות מדרשת הרי גופנא. לפרטים והזמנת סיורים: 02-6568894, midreshet.gofna@gmail.com