יום ד', כח’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  מדרשת הרי גופנא 02-6568894  
סרט עליון

תגובות: -1
צפיות: -1
גוגל אנליטיקס- מעקב אחר התנועה באתר. שקוף, לא לגעת...

תגובות: -1
צפיות: -1
מנין השם גופנא? האמת היא ששם זה הוא מונח מודרני המתאר את האזור הגיאוגרפי המבדיל בין הרי שומרון מצפון והרי יהודה מדרום. בעבר האזור היה פשוט חלק מ'הר אפרים', ע"ש בני שבט אפרים שהתיישבו במקום בתקופת בית ראשון, ואולי השם הספיציפי של האזור היה 'ארץ צוף', כמו שמופיע בסיפור שאול והאתונות. אולם בימי בית שני, האזור הפך להיות החלק הצפוני של מדינת יהודה, והמחוזות המרכזיים כאן נקראו תמנה (ע"ש עיר הבירה תמנה, היום בצמוד לנווה צוף), וגופנא. עיר הבירה של מחוז גופנא נקראת עד היום בשם זה, בכפר ג'יפנא, בין בית-אל לעטרת (מתחת לביר-זית). הכפר שנמצא במפגש 2 הדרכים המרכזיות (הדרך לשפלה והדרך לשכם), מוזכר אף במדרשים ככפר של כהנים בימי מרד בר-כוכבא, ובסביבה נמצאו קברים עם גלוסקמאות ומקוואות שמעידים על היהודים שישבו באזור.

מנין השם גופנא? האמת היא ששם זה הוא מונח מודרני המתאר את האזור הגיאוגרפי המבדיל בין הרי שומרון מצפון והרי יהודה מדרום. בעבר האזור היה פשוט חלק מ'הר אפרים', ע"ש בני שבט אפרים שהתיישבו במקום בתקופת בית ראשון, ואולי השם הספיציפי של האזור היה 'ארץ צוף', כמו שמופיע בסיפור שאול והאתונות. אולם בימי בית שני, האזור הפך להיות החלק הצפוני של מדינת יהודה, והמחוזות המרכזיים כאן נקראו תמנה (ע"ש עיר הבירה תמנה, היום בצמוד לנווה צוף), וגופנא. עיר הבירה של מחוז גופנא נקראת עד היום בשם זה, בכפר ג'יפנא, בין בית-אל לעטרת (מתחת לביר-זית). הכפר שנמצא במפגש 2 הדרכים המרכזיות (הדרך לשפלה והדרך לשכם), מוזכר אף במדרשים ככפר של כהנים בימי מרד בר-כוכבא, ובסביבה נמצאו קברים עם גלוסקמאות ומקוואות שמעידים על היהודים שישבו באזור.על שום מה נקרא שמו גופנא? מסתבר שלא סתם. בניגוד לנוף מטעי הזיתים שהורגלנו בו בעשרות השנים האחרונות, האזור בעבר היה אזור מרכזי לגידול גפנים. המשנה במסכת מנחות מזכירה את המקומות החשובים ביותר מהם הביאו יין לבית המקדש: "הקרותים והטולים אלפא ליין" – שני כפרים בשם קרוות הנמצאים מצפון לעטרת וליד ברקן. "שניה להן בית רימה ובית לבן בהר" – הכפר בית רימא, שסמוך לנווה צוף, והכפר לובאן הסמוך לבית אריה. עדות מרתקת לכך נמצאת בבית הקברות המפואר של עבוד, כפר יהודי מימי בית שני בין נווה צוף לבית אריה, שם הזמינו עשירי המקום אומנים שחצבו על קבריהם עיטורים של עלי גפן ואשכולות ענבים. במערת מפלט סמוכה נתגלו מטבעות של חיילי בר-כוכבא עם עיטור הגפן עליהם.מהסתובבות בשטח מסתבר שגם בשאר הכפרים באזור גידלו גפנים, חלקם עדיין גדלים בר בשטח. גיתות גדולות לדריכת ענבים אנו מוצאים בחובלתא שבנווה צוף, בנבי עניר וגבעת אגוז בסמוך לזית רענן, ביישוב דולב, בחורבת דליה שליד כפר האורנים, ברכס שמעל צומת הדואר, בחורבת בית רדוף שבין בית-חורון לדולב, ובעוד מקומות רבים אחרים. נוסף לאלו, אנו מכירים יקבים תת-קרקעיים תעשייתיים, ששימשו את "הכורמים והיגבים" בתקופת בית ראשון, בגבעת היקבים שבחורש ירון ובחורבת א-שונה שליד נעלה. מדובר בקומפלקסים של עשרות בורות לאיחסון ותסיסה של כדי היין, שהיו מרוכזים בשני אתרים אלו, לשם הביאו את היין שנוצר מהכרמים המפוזרים בכל כפרי הסביבה. בימים אלו, אנו זוכים להתגשמות הנבואה "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון" , בכרמים של שלומי כהן בדולב ובכרם רעים גופנא היכן נמצאים הרי גופנא? בניגוד לגבולות מחוז גופנא של ימי הבית השני, השם הגיאוגרפי הוא לשטח גדול יותר. גבולותיה של יחידה גיאוגרפית זו הם: מצפון- נחל שילה, ממזרח- כביש 60, מדרום- נחל מודיעים וממערב- קו לא מדויק, אזור הדום ההר, כביש 446 או אפילו כביש 6. האם הרי גופנא שייכים ליהודה או לשומרון? נהוג לומר, כי ההבדל המרכזי בין השומרון ליהודה הוא הנושא הגיאוגראפי-טופוגראפי – הר יהודה בנוי בצורת במת הר רציפה ומושלמת, ואילו הר שומרון בנוי בצורה של רכסים ובקעות, הרים ועמקים. אם נלך לפי חלוקה זו, הרי שהעמק המשמעותי הראשון מצפון ל-"במת ההר המושלמת" של יהודה הינו 'עמק שילה'. על פי חלוקה זו הרי שהרי גופנא, המצויים מדרום– מערב לעמק שילה – שייכים ליהודה. ברם, מבחינה גיאוגראפית ומבחינה היסטורית, ישנם עוד כמה הבדלים בין השומרון ליהודה. על פי הבדלים אלו נראה שהרי גופנא שייכים דווקא לשומרון:הגיוון הנופי :ביהודה, אנו מכירים 3 תאי שטח עיקריים – מדבר יהודה, הר חברון, שפלת יהודה. בשומרון לעומת זאת, נוכל להצביע על גיוון נופי שאין כמותו באף אזור אחר בארץ – רובו של מדבר שומרון הינו מדבר צר ותלול ונופו ייחודי לשומרון. קער סרטבה הדומה במראהו (ובמסלע) למדבר יהודה. גבעות הקירטון המצויות בעיקר בשולי קער שכם, יוצרות נוף גבעי כמו של שפלת יהודה או של גבעות אלונים במערב הגליל התחתון. נוף של רכסים ובקעות המאפיין את צפון מזרח השומרון המזכיר במראהו את נופו של מרכז הגליל התחתון. נוף של במת הר המאפיינת אזורים שונים בשומרון כמו רמת בעל חצור, רמת סינג'יל, רמת עין עינה, רמת ג'בל חורייש, המזכירים את הנוף הרמתי של הר חברון. וכמובן נוף "מדרגות" תלול של שלוחות ורכסים שכיוונם הכללי הינו מזרח – מערב המאפיין את הרי גופנא ומזכיר מאד את הרי ירושלים השייכים ליהודה. שפלה: ליהודה בשונה מהשומרון יש שפלה (מצד מערב), המכונה שפלת יהודה. שפלה זו מסתיימת בצפון באזור עמק איילון. זאת אומרת, שמצפון לעמק איילון מתחיל השומרון. הרי גופנא מצויים מצפון – מזרח לעמק איילון ולכן הם חלק מהשומרון.הגבול ההיסטורי בין ממלכות יהודה וישראל (לאחר הפילוג בימי רחבעם וירבעם), עבר ברוב התקופה באזור רמאללה (ה-'רמה' המקראית), מדרום וממערב להרי גופנא. יש לציין, כי בימי בית שני אזורים רבים בשומרון ביניהם 'מחוז עקרבה' ו-'מחוז גופנא' היו מיושבים ביהודים, והשתייכו ל-ארץ יהודה'.מכל ההבדלים הללו, נראה כי הרי גופנא שייכים מבחינה נופית והיסטורית (מקראית) לדרום השומרון. חשוב לציין שכינוי האזור בשם "מערב בנימין" הוא מטעה לחלוטין, תוצאה של השתייכות מוניציפאלית עכשווית למועצת בנימין. על פי חלוקת נחלות השבטים, כמתואר בספר יהושע – זוהי נחלת אפרים, המשתרעת משכם בצפון ועד לקו יריחו – בית אל – בית חורון בדרום. מה מייחד את הרי גופנא? הרי גופנא שייכים לקמר רמאללה – אותו קמר שנמשך מאזור עמק האלה לכיוון צפון-צפון-מזרח עד לתפוח. דבר זה מסביר את הדמיון הרב מבחינה נופית שיש בין הרי ירושלים, המצויים בחלקו הדרומי של קמר רמאללה, ובין הרי גופנא. העובדה כי הרי גופנא נמצאים מערבית לקו פרשת המים הארצית גרמה להיותם אזור מבותר, על ידי נחלים רבים היוצרים נוף של שלוחות ורכסים שכיוונם הכללי הוא מזרח מערב. הנחלים המרכזיים שחוצים אותו הם: נחל שילה על יובליו (ואדי חרמיה, ואדי א-שער) ונחל נטוף על יובליו (ואדי א-זרקא, נחל דולב, נחל מודיעים). האזור מאופיין בריבוי מעיינות וזה בזכות ההתחתרות העמוקה של הנחלים, שחושפים את שכבות האקוויפר. ההתחתרות העמוקה גם יצרה את הנוף האופייני לאזור- נחלים עמוקים והרים נישאים. בנחל נטוף יש תופעה גיאולוגית נוספת: התחתרות הנחל חושפת את קו המגע בין השכבות האטימות העשויות חוואר לבין השכבות המחלחלות העשויות גיר ודולומיט. העובדה כי הנחל חושף קטע גדול של קו מגע זה , רמה להיווצרותם של עשרות (!!) נביעות, שיוצרות את ריכוז המעיינות הגדול ביותר בארץ!! מבחינה טופוגרפית,ניתן לראות שהחלק המערבי של האזור נמוך בצורה משמעותית מן החלק המזרחי, כך שנוצרת מדרגה טופוגרפית של כ-150-100 מטרים בין החלק המזרחי לחלק המערבי. מדרגה זו נמשכת בקו עופרים – בית אריה – פדואל. נסיעה בכביש מנווה צוף (חלמיש) לצומת עופרים או עמידה במרפסות התצפית ביישובים בית אריה ופדואל ממחישים היטב מדרגה זו. החלק המערבי מתאפיין בנוף של גבעות נמוכות וטרשיות בגבהים של כ-300-150 מ' מעל פני הים. דרכים: נופם של הרי גופנא כאמור הוא נוף של שלוחות וואדיות עמוקים שכיוונם הכללי הוא מזרח- מערב. עקב כך אין ולו דרך עתיקה אחת מרכזית החוצה אותם מדרום לצפון (כיום יש שתי דרכים החוצות את הרי גופנא מדרום לצפון: כביש 450 נווה צוף-ביתילו-נחליאל-טלמון-דולב/דיר עמר-ראס כרכר, וכביש 446 לובן-עופרים-נילי-מודיעין עילית). דרך מרכזית שכן הייתה קיימת היא דרך מזרח - מערב, שעלתה על שלוחה מתונה מאזור ראש העין (אפק המקראית), דרך לובאן (בית לבן מימי בית שני) וחורבת תבנה (לפנים בירת מחוז – תמנה), ועד לג'יפנא (לפנים בירת המחוז בימי בית שני), שם התחברה הדרך לדרך ההר המרכזית. דרך זו עברה בתוואי שלוחה גבוהה ורציפה המשמשת כקו פרשת מים בין אגן נחל שילה מצפון (יובלו הדרומי – ואדי אל חכם) לבין אגן הניקוז של נחל איילון מדרום (יובלו הצפוני –נחל נטוף). לאורך דרך זו מצויים אתרים רבים, ביניהם כנסיות (כנסיית ברברה בעבוד, שייח קטרווני ב-אל עטארה ועוד), מצודות (אפק, דיר אבו משעל, ג'יפנא ועוד) ויישובים רבים (אפק, רנתיס, לובאן אל ע'רביה, בית אריה, עבוד, דיר אבו משעל, חורבת תבנה, דיר ניז'אם, נבי צליח, נווה צוף, אם צפא, עטרת, ביר זית, ג'יפנא, בית אל, רמאללה). דרך זו שאנו מכנים בשם 'מעלה גופנא', שימשה בתקופה הרומית-ביזאנטית כדרך המרכזית שקישרה בין קיסריה (הבירה המנהלית) לירושלים (הבירה הדתית). עובדה מעניינת היא שלפי חישובים שונים, מתקבל שהמרחק ירושלים – קיסריה, דרך גופנא ואנטיפטריס, הוא הקצר ביותר. דרך זו המשיכה לשמש כדרך הנוחה ביותר לחצות את אזור הרי גופנא גם בתקופת המנדט הבריטי שבה נבנתה נקודת משטרה בנווה צוף.